[1] מהי תאונת עבודה?
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של הנפגע, כלומר על מנת שתאונה תחשב "תאונת עבודה", צריכים להתמלא שני תנאים עיקריים: א) שהתאונה ארעה במהלך שעות עבודתו של הנפגע ב) התאונה ארעה עקב תנאי העבודה בהם נאלץ לעבוד הנפגע.

החוק בישראל קובע עוד כי לעניין זה, העובד מתחיל את יום עבודתו ברגע שבו הוא יוצא מביתו לכיוון מקום עבודתו, ומסיים את יום עבודתו ברגע בו הוא נכנס לביתו בשובו ממקום עבודתו. לכן, גם תאונות אשר קרו בדרך לעבודה או בחזרה מן העבודה, ייחשבו לצורך העניין "תאונות עבודה", וניתן יהיה לדרוש פיצוי בגין נזקיהן מן המוסד לביטוח לאומי.

[2] מה עושים מייד לאחר קרות התאונה?
בפרק זה יפורטו הפעולות המומלצות לעשותן מיד לאחר קרות התאונה.

[א]   מיד לאחר קרות התאונה, על הנפגע לגשת ולקבל לקבל טיפול רפואי מרופא במוסד רפואי מוכר כגון בית חולים, קופת חולים או מרפאה הממוקמת במקום העבודה. בדרך כלל, מרפאות כאלו קיימות במקומות עבודה גדולים כגון נמלים, מפעלים וכד'.

[ב] במהלך קבלת הטיפול, יש לפרט בפני הרופא המטפל במדויק את הפגיעה בתאונה וכן את ההגבלות מהן סבול הנפגע. כמו כן, יש לספק תיאור של קרות התאונה והשתלשלות האירועים. יש לוודא שאכן כל הפרטים הנמסרים נרשמים בדו"ח הרפואי בדיוק בצורה שבה הם מתוארים.

[ג] לאחר תום קבלת הטיפול הראשוני, יש לדאוג לקבל עותק של המסמך הרפואי אשר נכתב בעקבות קבלת הטיפול. את העותק הזה יש לשמור ברשותכם, היות והוא יכול להוות לאחר מכן בסיס לתביעה מול המוסד לביטוח לאומי, מול המעביד וחברת הביטוח שלו. במקרים רבים, מכחישים הגופים הללו את עצם קרות התאונה ו/או את הדרך בה קרתה התאונה. מסמך רפואי בו מתוארים בדיוק סוגי הפגיעות ואופן התרחשות התאונה, יכולים לעזור מאד בהוכחת עצם קרות תאונת עבודה והדרך בה התרחשה.

[ד] במידה והנפגע מרגיש לא טוב לאחר שיחרורו מהמוסד הרפואי, עליו לפנות פעם נוספת לקבלת טיפול רפואי. הסיבה: פגיעות ופציעות רבות (בעיקר כאשר מדובר באיברים פנימיים) יכולות לתת אותותיהן לאחר פרק זמן מסוים של יום, יומיים, שבוע וכד'. כמובן שיש לדאוג לקבל העתק של כל המסמכים הרפואיים אשר נכתבים בעקבות הפניות השונות לקבלת טיפולים רפואיים לאחר תאונת העבודה.

[ה]  מלבד המסמכים הרפואיים הנכתבים ע"י הרופאים השונים, חשוב מאד לדאוג לקבל עותק מכל תוצאות הבדיקות אשר נערכות לנפגע בעקבות תאונת העבודה, ואשר בדרך כלל כוללות צילומי רנטגן, סי–טי וכד'.

[ו] על הנפגע לפנות למעסיקו בבקשה לקבלת טופס הודעה על תאונת עבודה, הנקרא גם טופס ב.ל. 250. בטופס זה מציין המעביד את פרטיו ואת פרטי התאונה כפי שנמסרו לו ע"י הנפגע ולאחר מכן חותם במקום המיועד לכך.

[ז]   את טופס ההודעה הנ"ל (ב.ל. 250) על הנפגע למסור לרופא המטפל בקופ"ח לצורך קבלת מסמך המכונה "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", עבור ביטוח לאומי.

[3] התביעה מול המוסד לביטוח לאומי:-
התביעה למוסד לביטוח לאומי מתחלקת לשני חלקים עיקריים:

[א] התביעה לקבלת דמי פגיעה, או תשלום עבור הימים בהם היה הנפגע באי כושר עבודה מוחלט בהתאם לאישורים הרפואיים שבידיו ("תעודות רפואיות לנפגע בעבודה").

[ב] התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, וקבלת מענק הנכות או קצבת הנכות המתאימה.
את שתי התביעות הללו ניתן להגיש לביטוח הלאומי אך ורק באמצעות הטפסים המיועדים לכך הנמצאים בסניפי במוסד לביטוח לאומי או באתר האינטרנט.
 

[4] התביעה לקבלת דמי פגיעה:-

[א] על מנת לקבל את דמי הפגיעה המגיעים לנפגע, אשר היה בעקבות התאונה בתקופת אי כושר עבודה מוחלט, יש למלא טופס תביעה מיוחד הנקרא "הודעה על פגיעה בעבודה".
לטופס זה יש לצרף את המסמכים הבאים:-

·       תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.

•  טופס ב.ל. 250 חתום ע"י המעסיק.

·       תעודות רפואיות נוספות לנפגע בעבודה (תעודות המשך מחלה).

·       אישורים רפואיים מקופ"ח ומביה"ח הנוגעים לתאונה.

·       תוצאות בדיקות וצילומי רנטגן.

[ב] את הטופס החתום והמסמכים הנ"ל יש להעביר אל סניף ביטוח לאומי הקרוב ביותר למקום מגורי הנפגע.

[ג] גם לאחר הגשת הטופס, ניתן להמשיך ולהגיש לביטוח הלאומי אישורי אי–כושר עבודה לתקופה נוספת עד למקסימום של 91 ימים לאחר קרות תאונת העבודה. בכל פעם שהנפגע מקבל "תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה" עליו להעבירה לביטוח הלאומי על מנת לקבל את התשלום עבור התקופה הנקובה בתעודה הרפואית.

[5] התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה:-

[א] במידה והנפגע חושב שבעקבות תאונת העבודה נותרה לו נכות כלשהי, עליו להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. יודגש, כי ץביעה זו לא תוגש לפני תום תקופת אי–הכושר המוחלט, אשר יכולה להגיע למקסימום של כאמור 91 ימים. במקרים מסוימים יכולה להיות תקופת אי כושר ארוכה יותר, אך על מנת לקבל תשלום דמי פגיעה עבור תקופה ארוכה מ-91 ימים יש לקבל אישור לכך מן הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.

לטופס זה יש לצרף את המסמכים הבאים:-

• כל המסמכים הרפואיים אשר טרם הועברו לביטוח הלאומי.

• חוות דעת רפואיות אם נערכו כאלו.

• אישורים בדבר פסילת מקצוע בעקבות המצב הבריאותי הנובע מהתאונה או כל אישור אחר  מרופא תעסוקתי בדבר הגבלות שונות במקום העבודה וכד'.

[ב] את הטופס החתום והמסמכים הנ"ל יש להעביר לסניף ביטוח לאומי אשר אליו הועברה הודעה על פגיעה בעבודה.

[6] הועדה הרפואית הראשונה:-

[א] תקופה קצרה לאחר הגשת התביעה לקביעת נכות מעבודה למוסד לביטוח לאומי, יקבל הנפגע הזמנה להגיע לבדיקה בפני ועדה רפואית, לצורך קביעה אם אכן נותרה לו נכות.

[ב] גובה הנכויות אשר נקבעות ע"י הועדה הרפואית משתנה בהתאם לאמור בסעיפי הליקוי המצויים בחוק.

[ג] הועדה הרפואית הראשונה מורכבת בדרך כלל מרופא אשר שומע את תלונותיו של הנפגע, עורך בדיקה של האיברים שנפגעו, ולבסוף כותב את תוצאות הבדיקה ומסקנותיו בדבר קיום נכותו של הנפגע. את כל האמור חייבת הועדה לציין בפרוטוקול אשר נכתב בעת הבדיקה. עותק של הפרוטוקול הנ"ל נשלח לביתו של הנפגע בדואר, לאחר שהועדה הגיעה למסקנותיה בדבר הנכות אשר נותרה לנפגע.

 [7] הועדה הרפואית לערערים:-

[א] במידה והנפגע אינו מרוצה מהחלטתה של הועדה הראשונה, יש בידיו הזכות להגיש ערעור לועדה רפואית לערערים. את הערעור יש להגיש לסניף ביטוח לאומי תוך 30 יום מהיום בו קיבל הנפגע את ההודעה בדבר קביעת הועדה הרפואית הראשונה. בערעור חייב הנפגע לציין את נימוקיו, כלומר עליו לפרט מדוע הוא אינו מרוצה מהחלטת הועדה הראשונה. הערעור יכלול בין היתר נימוקים כגון התעלמותה של הועדה ממסמכים רפואיים אשר הוצגו בפניה, או מהאמור במסמכים אלו, התעלמות מתלונותיו של הנפגע בעת הבדיקה, אי–נימוק או נימוק בלתי מספיק בנוגע לקביעת הנכות או חוסר הנכות וכד'.

[ב] לאחר הגשת הערעור המנומק, יוזמן הנפגע לבדיקה בפני ועדה רפואית לערערים. ועדה זו מורכבת בדרך כלל מ-3 רופאים מומחים בתחומים שונים הרלוונטיים לתחומי הפגיעה מתאונת העבודה.

[ג] המערער ייבדק ע"י הועדה הרפואית לערערים, אשר לאחר הבדיקה תכתוב פרוטוקול נוסף. בפרוטוקול זה תפרט הועדה את דעתה, והאם היא משנה את קביעתה של הועדה הראשונה. חשוב לציין כי הועדה הרפואית לערערים רשאית לשנות את החלטתה של הועדה הראשונה לשני הכיוונים: להקטין, להגדיל או לא לשנות את נכותו של נפגע תאונת עבודה.

[ד] עותק של פרוטוקול הועדה הרפואית לערערים יישלח גם כן לביתו של הנפגע, לאחר שהועדה תקבע את מסקנותיה בדבר הנכות.

[8] מענק נכות או קצבת נכות?

[א] על פי החוק, כל אדם אשר נקבעה לו נכות לצמיתות גבוהה מ-9% ועד 19% יקבל מענק נכות חד פעמי.

[ב] כל מי שנקבעה לו נכות של 20% ומעלה לצמיתות, יקבל לפי החוק קצבת נכות חודשית.

[ג] את קצבת הנכות יקבל הנפגע כל חודש לכל אורך חייו, ולאחר שהגיע לגיל 65, תקוזז ממנה קצבת זיקנה המגיעה לו בכל מקרה.

[ד] גם המענק וגם הקצבה תלויים באופן ישיר בגובה משכורתו החודשית הממוצעת של הנפגע בשלושת החודשים לפני תאונת העבודה,  וכן בגובה הנכות שנקבע ע"י הועדה הרפואית.

[9] מהי תקנה 15:-

[א] תקנה 15 באה להקל עם נפגעי תאונות עבודה, ע"י כך  שעם הפעלתה ע"י הועדה הרפואית, יכולה נכותו של הנפגע לעלות בעוד מחצית מהנכות הרפואית שנקבעה, לכל היותר. נכות זו נקראת "נכות תפקודית".

[ב] תקנה 15 מופעלת כאשר הועדה סבורה שבשל אופייה של הנכות הרפואית שנקבעה לנפגע, הוא יתקשה לחזור לתפקידו או לעבודתו, וישנן הוכחות בדבר ירידה משמעותית בשכרו של הנפגע לאחר התאונה.

[ג] תקנה 15 מופעלת רק כאשר נקבעת נכות לצמיתות. התקנה יכולה להיות מופעלת במלואה, במחציתה או לעיתים גם ברבע.